עניין הכנסת כתובות ובעיקר סיומות אינטרנט בשפות לא לטיניות מעורר לא מעט שיח בעולם, אך זוכה למעט התייחסות בארץ. אתרי החדשות דיווחו על כך בקצרה, אבל ללא התייחסות למשמעויות של זה בישראל. לדעתי, קרין ברזילי נהון היא היחידה שהביעה דעה בנושא והפוסט שלה דחף אותי גם לכתוב על כך. פירסמתי כמה מחשבות כלליות בנושא בבלוג שלי באנגלית וכאן אני רוצה להתייחס במיוחד למצב בישראל.
אני מאוד מעריך את העבודה של קרין ובדרך כלל אני מסכים איתה. למען האמת, כששמעתי בפעם הראשונה על הרעיון של כתובות אינטרנט מלאות בשפות שונות, הייתה לי תגובה דומה מאוד לזו של קרין. הרי האינטרנט בצורתו הנוכחית קירב אותנו ויצר תשתית לשיח שהוא באמת חוצה גבולות. עם זאת, ככל שעבר הזמן, פיתחתי כמה השגות לגבי הטיעונים בדבר סכנת הפרגמטציה של תכנים, בפרט במקרה הישראלי.
ראשית, ישנה טענה שהאנשים בארץ מרגישים מספיק נוח עם אנגלית בשביל להקליד כתובת אינטרנט. אני מסכים עם זה וגם מוסיף שאני לגמרי לא בטוח עד כמה אנשים אכן משתמשים באפשרות של להקליד כתובות אינטרנט. מחקרים שבדקו איך אנשים מנווטים ברשת הראו שככלל, אנשים לא מקלידים את הכתובות ועושים שימוש מוטעה בסרגל הכתובות (לדוגמא ראו את המאמר הבא). עם זאת, לשפת כתובת האינטרנט ישנה גם משמעות סמלית ולא רק משמעות פרקטית. לא מזמן נשמעה ביקורת על כך ששמות המוצרים הנמכרים בארץ מופיעים יותר ויותר בלועזית, כאשר למוצר ששמו בעברית מייחסים איכות נמוכה יותר. האם זה המצב הרצוי במדינה שזו השפה העיקרית בה? בדוגמא נוספת נתקלתי לא מזמן ברשימת התפוצה של חוקרי מדעי החברה בארץ. שם התלוננו המשתתפים על העמדה הנחותה של פרסומים בעברית יחסית לפרסומים באנגלית. הטיעון של המשתתפים היה שאם אנחנו רואים חשיבות חברתית בשימור ופיתוח של השפה, אנחנו צריכים ליישם את זה בעשייה שלנו. אם כך, נשאלת השאלה האם אפשר לראות בכתובות אינרטנט מלאות בעברית ביטוי נוסף לשימור וקידום של השפה העברית?
הנקודה השניה נוגעת לסכנת פרגמנטציית התכנים. כאמור, כאשר רק התחלתי להתעניין בעניין, היה לי את אותו החשש, אך עם הזמן ועם חשיפה לדעות אחרות, התחלתי לחשוש פחות. כבר היום התכנים באנגלית מהווים רק כ- 30% מכלל התכנים באינטרנט. אנחנו יכולים להתווכח על איכות התכנים בשפות השונות, אך נראה כי כבר היום האינטרנט נמצא בסכנת פרגמנטציה. עם זאת, ישנם פתרונות טכנולוגיים המאפשרים תרגום אוטומטי של תכנים ופתרונות אלו משתבחים עם הזמן. בקורא ה- RSS שלי, לדוגמא,ישנם מספר בלוגים בסינית ובערבית שאינני דובר אף אחת מהן. אומנם התרגום אינו מושלם, אבל הוא הרבה יותר טוב היום בהשוואה למה שהוא היה לפני שנה – התכנים הופכים להיות שקופים מבחינת השפה. אני מאמין שבאופן דומה יהיו פתרונות שיהפכו גם את כתובות האינטרנט לשקופים מבחינת השפה, זאת בנוסף לעובדה שציינתי מקודם לגבי השימוש המועט בהקלדה של כתובות. כמובן יש גם את עניין הרמאות וההונאה שקשורים בריבוי כתובות, אך גם לעניין זה לדעתי יימצאו פתרונות במהרה. הרי בנוסף יש גם אלה הטוענים שכתובת מקומית כבר היום מוסיפה לאמינות של אתר מקומי (כמה שזה לא נשמע מוזר כשמדברים באינטרנט).
הנקודה השלישית, לגבי סגרגציה של תכנים בתוך האינטרנט בישראל כי הקהילות השונות ירצו לרשום כתובות בשפות שונות, דורשת לדעתי הבהרה. ראשית, המסלול המהיר מתייחס כרגע רק לרישום של סיומות של המדינות. מצריים לדוגמא התחילה בתהליך של רישום של שמה בערבית: مصر, רוסיה התחילה בתהליכי רישום של סיומת рф (שמשמעותה הפדירציה הרוסית) ומדינות אחרות החלו בתהליכים דומים. בכל מקרה, כרגע מדובר בעניין ממלכתי, מעין הצבת דגל המדינה במרחב המקוון. בנוסף, את הסיומת של המדינה אפשר לרשום רק בשפה הרשמית של המדינה. במקרה של ישראל אנחנו מדברים על עברית ועל ערבית; האוכלוסיות האחרות יצטרכו לחכות עד כניסתן של סיומות גנריות בינלאומיות.
זה המצב בינתיים. מהרגע שרישום הכתובות המלאות בשפות אחרות יתאפשר באופן חופשי, הוא יינתן בידי הגורמים הפרטיים (עסקיים ו/או החברה האזרחית) ואז כללי המשחק יהיו שונים. סביר להניח שהאנשים בארץ יוכלו לרשום כתובות מלאות בשפות השונות ללא קשר לאפשרות של רישום הכתובות בעברית (וערבית). אם תהיה אפשרות לרשום ком. או блог. ברוסית אצל רשם לא ישראלי, לא יהיה שום מניע לפעיל אינטרנט בארץ לעשות זאת. אך גם אם זה יקרה, אינני בטוח שזה יהווה בעיה (ראו את הנקודה הראשונה). אני מכיר לא מעט דוברי רוסית בארץ שצורכים תכנים ברוסית ובעברית באופן קבוע, אך אינני מכיר אף צבר שבאופן קבוע מבקר באתרים ברוסית. באופן דומה, אני לא מכיר הרבה אמריקאים שלא דוברים שפה אחרת חוץ מאנגלית שצורכים באופן קבוע תכנים בשפות אחרות. שוב, היכולת קיימת, אך ספק אם היא מיושמת באופן נרחב. במלים אחרות, אני לא צופה שינוי גדול בעניין נגישות הכתובות, אך אני כן מתחיל להבין כיצד הנגישות לאינטרנט בכלל יכולה לגדול עם הסרת מחסום השפה. אחרי הכל, אנחנו, כותבי וקוראי השורות הללו, נמצאים בעמדת כוח יחסית בכל הנוגע לאינטרנט כי יש לנו גם ידע מספיק טוב של השפה וגם של הטכנולוגיה. הכנסת שמות דומיין בשפות נוספות נועדה לפתוח את האינטרנט לאלו שכרגע אין להם לא את זה ולא את זה. לדעתי היתרונות הפוטנציאליים גדולים על החסרונות הפוטנציאליים גם אם כרגע אין לדעת איך העניינים יתפתחו.
יש סיכוי סביר שאני טועה. מהתגובות המועטות במספר הידיעות המצומצם שפורסמו בנושא נראה שאנשים אחרים מסכימים עם העמדה ששום דבר טוב לא ייצא מהיכולת לרשום כתובות בעברית ושאלו בכלל לא נחוצים. גם כאשר ניסו בישראל להציע רישום של כתובות בעברית (גם אם באופן חלקי), התגובות בקרב הבלוגרים היו סקפטיות בדבר נחיצות העניין. בנוסף קיים חשש שהכתובות בשפות השונות יאפשרו בידול ברמת הרגולציה של האתרים, קרי הממשל הסיני לדוגמא ישלוט על רישום של כתובות בסינית ויציב תנאים שונים לרישום הכתובות תוך כדי פגיע בעקרונות שונים שאנו מעריכים כגון חופש ביטוי, פרטיות ועוד. ישנו סיכוי, יותר סביר לדעתי, שהרעיון פשוט לא ייתפוס או יהווה נישה שולית יחסית לרישום הכתובות הגנריות.
עם זאת, היום אני חושש פחות מפרגמנטציה של התכנים ברשת ולדעתי אין מניעה לתת את האפשרות ולראות האם אכן יש צורך וביקוש לכתובות מלאות בעברית (או כל שפה אחרת). השאלה היותר מורכבת לדעתי היא איך להסדיר את ניהול הסיומות בעברית (ובערבית) בארץ, אך זה נושא לפוסט אחר.
מה דעתכם? האם אנחנו צריכים סיומות בעברית? (ואם כן, מה הסיומת שהייתם רוצים שתהיה?)
איגוד האינטרנט הישראלי ביחד עם איגוד האינטרנט העולמי יצר מסגרת ייחודית על מנת לעודד צעירים ישראלים להשתלב בשיח ועשייה בתחום ניהול וממשל האינטרנט. הגדרת "הצעירים" במקרה זה היא די רחבה (עד גיל 40) וההזדמנות בהחלט נדירה הרי שמלגות רבות בתחום מיועדות ליוצאי מדינות מתפתחות שישראל איננה נמנית איתן.
